האין אבי מתבייש
לכעוס עלי ולגעור בי על דבר שהוא עצמו מהולל ?
מרין הייתה אהובת
ליבי לפני עוד שאבי הכירה, ומר ז'ק משרתו של אבי איך הוא מרשה לעצמו להתערב בוויכוחי
עם אבי.. חוצפן שכמותו.
כמעט חטפתי מכות
מאבי, הוא לא מבין שאהבתי כלפי מרין טהורה וחזקה יותר ממה שהוא אי פעם ירגיש
כלפיה. זוהי אהבת אמת.
הוא לא יכול לקחת
ממני את אהובתי ולהתנהג כאילו היא שלו.
הוא טוען שהוא אוסר
עלי להתאהב באהובתו שהוא לא יודע שהיא הייתה אהובתי הרבה לפניו..
מה יגידו אנשים על
זה שאבי מתחרה בי ? האין הוא מתבייש, בגילו .. להרהר הרהורי נישואין.
האם עוד יאה לו
להיות מאוהב ? האין הוא צריך להניח את זכות זו לצעירים ממנו.
אמרתי למר ז'ק, עגלונו
של אבי שהוא יכול להבטיח הבטחה נאמנה לאבי שאם הוא ייתן לי את מרין, לא יהיה איש
נכנע לפניו יותר ממני, ולעולם לא אעשה דבר אלה כמצוותו.
בסופו של דבר מר
ז'ק השלים ביני לבין אבי, הוא הצליח להבטיח לי שאזכה במרין אהובתי חזרה, ואין אבי
געור בי ויעמוד לפנינו.
No comments:
Post a Comment